תמיד היה לי חלום לחצות את סיביר, אז נסעתי לסיביר.

למעשה את הטיול התחלתי עם כרטיס טיסה בכיון אחד להונג קונג הצבעונית. לאחר שחציתי כמעט חצי עולם דרך היבשה הגעתי לבסוף לקישינב האפורה, מסע חוצה יבשות ומדינות שמסתרע על מרחק של אלפי קילומטרים . אני לא בן אדם שמתרשם בקלות, ובמיוחד לא מכסף וצעצועים אבל הונג קונג בהחלט הצליחה להרשים אותי. גורדי שחקים שנוגעים בשמיים, מכוניות יוקרה, קניונים ענקיים, חנויות מסעדות ברים ומועדונים מכל הסוגים והצבעים, דוגמניות מכל העולם והרבה כסף. הרבה מאוד כסף.

העיר עצמה בנויה על מספר הרים ירוקים וגדולים שנשפכים אל הים הכחול. הונג קונג היא בהחלט אחת ההרים הכי נקיות ומסודרות שראיתי בחיים שלי. אחרי שבועיים של מסיבות טיולים והרבה אלכוהול בעיר מפלסטיק החלטתי שהגיע הזמן לספוג קצת מסורת מקומית ולעבור לסין. אני חייב לציין שבמובן הזה סין הייתה טיפה מאכזבת , המוסרת הסינית עתיקת השנים התחלפה במוצרים של אפל וצרכנות מטורפת. האוכל היה טוב, האנשים היו חביבים והנופים היו יפים . בביג׳ין, העיר הכי מזוהמת בעולם ( יום אחד בבגין שווה לעישון של 70 סגירות! ) דווקא נהנתי מאוד למרות העובדה שלא ראיתי את השמש קרוב לשבועיים בגלל האובך הרב. מביג׳ין לקחתי רכבת למונגוליה, בבוקר התעוררתי לשמיים כחולים ועננים לבנים. אם אתם באמת רוצים להתפעל מנפלאות השם סעו למונגוליה. אחת המדיניות הכי יפות בעולם!

במונגוליה שכרנו רכב רוסי ישן עם נהג ונסענו לטייל ברחבי המדינה הכי פחות מאוכלסת בעולם. אוהלים, טבע פראי, קצת אנשים והרבה צידה לדרך. את הטיול המדהים עשיתי עם ארבע אנשים נפלאים. בחור צרפתי ועוד שלוש בחורות יפיפיות מצרפת , אוסטרליה וקנדה. דבר שהפך את הטיול במונגוליה לאחד הטיולים הכי מהנים שהיו לי בחיים. לאחר שנסענו בלי סוף ברחבי המדינה, ראינו מדבר ענק עם דיונות חול שלא נגמרות, קרחונים, הרים ירוקים, נהרות ואגמים, חיות שונות ומשונות, רכבנו על סוסים וגמלים והכי חשוב פגשנו אנשים מדהימים. עכשיו הגיע הזמן לנסוע לרוסיה ולחצות את המדינה הגדולה בעולם עם הרכבת הטרנס סיבירית.

*נקודה למחשבה, אם בחור רוסי עם מראה קשוח וקעקועים אומר לכם שלקנות כרטיס למחלקה השלישית ברכבת הטרנס סיבירת זה סבבה, אל תאמינו לו! חסכתי הרבה כסף, אבל לנסוע קרוב ל 6000 ק״מ במחלקה השלישית ברכבת הרוסית זאת חוויה שרחוקה מלהיות סבבה.

המסע אורך קרוב לשבוע, ובגלל שהייתי במחלקה שלישית יש שתי אופציות. לשכת או לעמוד. אין ספסלים או כיסאות רק מיטות, יש שלוש קומות של מיטות ולכן המרחק בין מיטה למיטה זה  60ס״מ, דבר שמאפשר רק לשכב עליה בלי שום אפשרות לשבת (אלה אם כן אתה ילד מתחת לגיל 3- ואז ההורים שלך פשוט חסרי אחריות, לשלוח אותך במחלקה שלישית). אבל חוץ מזה המסע היה מעניין, רכשתי חברים חדשים, בעיקר בזכות העובדה שטיילתי עם בקבוק וודקה, הנוף היה עוצר נשימה וקראתי שלוש ספרים.

לאורך הדרך הייתי יורד מהרכבת ומעביר את הלילה באחת העיירות הקטנות בסיביר.

העיר תמיד הייתה דומה באופן כמעט זהה לעיר שקדמה לה, בנינים אפורים ומשעמממים בסגנון סובייטי, בתי עץ עתיקים ושוק גדול שבו הסבתות היו יכולות בכל יום למכור פירות וירקות טריים שגדלים אצלהם בגינה.

תחנה אחרונה מוסקבה, לאחר סיביר הפראית והכמעט אין סופית הגעתי למוסקבה.

במוסקבה ביליתי קרוב לשבוע, פה אני אחסוך במילים ורק אומר שזה היה שבוע פשוט מטורף! ממוסקבה המשכתי ליליות הלבנים בסנט פטרבורג, בחודשי הקיץ השמש כמעט ולא שוקעת והימים מרגישים כמו נצח. כמובן שהמקומיים שתמיד מחפשים סיבה למסיבה ומנצלים את המצב לשתות ולחגוג ברחובות עד השעות הקטנות של הלילה.

טאלין בירת אסטוניה היא אחת הערים העתיקות הכי יפות שראיתי מעודי, ובכלל כל המדינות הבלטיות היו הפתעה נפלא. 

בקייב בירת אוקראינה לא נחתי לרגע ואחרי סוף שבוע ארוך ועמוס החלטתי לאזן קצת את המצב ונסעתי לאומן. נ נח נחמ נחמן מאומן! אומן הייתה אפורה גשומה וקרה והיה שם עוד משהו באוויר שלא ניתן היה לתאר במילים. לאחר כמה ימים באומן שבהם למדתי קצת ופגשתי אנשים מעניינים הרגשתי שוב מאוזן אז ארזתי את התיק והמשכתי לעיר הכי שנויה במחלוקת באירופה, אודסה.

את הטיול סיימתי בעיר הכי אפורה ומשעממת באירופה, קישינב. אז למה באמת נסעתי לקישינב אתם שואלים, פשוט כי זאת הייתה הטיסה הכי זולה שמצאתי בחזרה לארץ הקודש…