– תוכן מקודם
צ’יאונה סוגיהארה – גיבור היסטורי שחיבר לנצח בין ישראל, יפן וליטא
צ’יאונה סוגיהארה, גיבור יפני שהציל אלפי יהודים באמצע המאה שעברה, אפוף אגדות עד היום. בתור נציגה הדיפלומטי של יפן עבד בתום התקופה שבין שתי מלחמות העולם בבירת ליטא דאז – קובנה. שם חילק אלפי ויזות אשר אפשרו ליהודי המדינה לעזוב בבטחה. כיום אומרים כי את הויזות האחרונות זרק סוגיהארה דרך חלון הרכבת בעודו עוזב את העיר. מאז חלפו 80 שנה, אך נותרו אתרים המזכירים את האירועים ההיסטוריים הללו, המאחדים את העמים של ליטא, ישראל ויפן. היה זה בשכונה עילית בבירת ליטא, בבית הממוקם במרכז העיר, שם בתקופה שבין המלחמות שכנה הקונסוליה של יפן, שהפגין הדיפלומט רוחב לב ואומץ רב ועבד ימים כלילות כדי לעקוף את התקנות הקשות
קובנה כמרכז הקשר בין ישראל, יפן וליטא
חשיבותה של קובנה עלתה במיוחד בין שתי מלחמות העולם: כאשר ליטא הכריזה על עצמאותה אך איבדה את בירתה ההיסטורית וילנה, הפכה קובנה לעיר הבירה. אחרי מלחמת העולם הראשונה התרחבה קובנה עד מאוד. התעשייה בעיר שגשגה, הוקמו חברות, מלונות פאר, מסעדות, בתי קפה ואוניברסיטה ונבנו מספר בניינים בעלי חשיבות ממלכתית. בשל התרחבות זאת צמחה גם האוכלוסייה הכוללת תושבים ממוצאים שונים – רק הקהילה היהודית בקובנה מנתה אז כמעט 30 אלף
עם קומה של המדינה הצעירה גברה חשיבותה בזירה הדיפלומטית, לכן מדינות אחרות החלו שולחות לקובנה נציגים. פעלו שם שגרירויות של ארה״ב, הונגריה, שבדיה, ארגנטינה, צ׳כוסלובקיה וצרפת, ולצדם גם הקונסוליה היפנית, שם התפתח הסיפור שחיבר לנצח בין שלושת העמים: היהודים, הליטאים והיפנים
איש לא רצוי בברית המועצות
צעדיו הראשונים של צ’יאונה סוגיהארה, הידוע היום כגיבור לכמה עמים, בליטא נעשו בסתיו 1939, כאשר הגיע לקובנה. באופן רשמי מונה שם לתפקיד סגן הקונסול היפני. אך על פי ד״ר לינס ונצלאוסקס, מרצה בחוג להיסטוריה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת ויטאוטס מגנוס בקובנה, תחילת העבודה בקובנה בישרה עבור סוגיהארה לא רק מקום תעסוקה חדש אלא גם כישלון של חלום
״בעת הפלישה היפנית למנצ’וריה הסינית הוקמה שם ממשלת הבובות מנצ’וקואו. סוגיהארה שירת אז במקום ונאלץ להשתתף במשא ומתן בין ברית המועצות ליפן לגבי רכישת מסילות רכבת. הייתה לו שליטה מלאה בשפה הרוסית, דבר שלא נודע לסובייטים, לכן הם התעלמו ממנו ודיברו בינם לבין עצמם בחופש מסוים
בינתיים הקשיב סוגיהארה בקפידה והבחנתו החדה הרוויחה ליפנים מחיר נמוך יותר לקנייה. השפה והתרבות הרוסית כה קסמו לו שחלם לזכות בתפקיד דיפלומטי במוסקבה. אך כאשר נשלחה ההודעה מטוקיו כי צ’יאונה סוגיהארה יגיע לבירה הסובייטית לעבוד כמתורגמן, נמסר בתשובה שאדם זה אינו רצוי בברית המועצות, וכך נכשל חלומו לעבוד שם,״ – מספר ההיסטוריון
ובכל זאת לא הייתה משימתו של סוגיהארה בבירת ליטא דיפלומטית בלבד
״הקמתה הרשמית של הקונסוליה בליטא ובקובנה התבססה על טקסט דיפלומטי רגיל – יש להעמיק קשרים בין מדינות, יחסי מסחר וכד׳. אך יתרה מכך עלינו לזכור שעד אותו הרגע פעלה שגרירות יפן בריגה עבור כל המדינות הבלטיות. למעשה, בספטמבר 1939 הפכה ליטא למיקום אסטרטגי מעולה כמדינה נייטרלית הקרובה מאוד לחזית המלחמה. לכן הוטלה על צ’יאונה סוגיהארה, בעל יכולות הריגול הטובות, המשימה לאסוף מידע על הפוטנציאל הצבאי של ברית המועצות והתנהגותה, ולמסור את המידע למטה האסטרטגי של יפן באירופה – ברלין,״ – מספר ד״ר לינס ונצלאוסקס
חילק ויזות ללא לאות
עבודתו בקובנה ארכה שנה בלבד, מכיוון שבאמצע אוגוסט 1940 התבקשו כל הנציגים הדיפלומטיים לעזוב את ליטא – המדינה הפכה לחלק אינטגרלי של ברית המועצות ולא היה עוד ביכולתה לקיים יחסים בינלאומיים
אף על פי כן, בשנה אחת הספיק סוגיהארה לחרוט את שמו לנצח בספרי ההיסטוריה – בשנת 1939, בשיתוף פעולה עם קונסול הולנד יאן זווארטנדיק ובעזרת שירותים חשאיים פולניים ודיפלומטים ליטאיים, אבל בלי רשותה של ממשלת יפן, החל לחלק ויזות מעבר
״פליטים יהודים מפולין פנו אל יאן זווארטנדיק בבקשת עזרה. לאחר שהסכים להעניק להם ויזות לאי קורסאו בים הקריבי, יצר קשר עם הקונסול היפני, היות שהמסע דרש גם ויזת מעבר. לפי סיפורה של אשתו, הקדיש סוגיהארה 12-14 שעות ביום לחתימת ויזות. אמנם הייתה בידו כנציג הרשמי של יפן בליטא הרשות לתת ויזות כאלה, אך איש לא ציפה שתינתנה מאות או אלפי חתימות. צ’יאונה סוגיהארה חילק קרוב ל-2200 ויזות בקונסוליה שלו,״ – מסביר ההיסטוריון ד״ר ונצלאוסקס
היה לקונסול היפני גם עוזר בשם זרח ורהפטיג, צעיר שנמלט מפולין לבירת ליטא. הסיוע של ורהפטיג היה חשוב ביותר: הוא אסף יהודים המעוניינים לעזוב את המדינה ועזר להם להגיע אל סוגיהארה. עתידו של זרח ורהפטיג היה להפוך לאחד הידועים בפוליטיקאים והשרים בארץ. גם היום ילדי ורהפטיג וסוגיהארה שומרים על קשר
אכן רבים מדגישים כי סוגיהארה חילק ויזות ללא רשות ומעל בהוראות, אך על פי ההיסטוריון, אי הציות לא הסתכם בכך
״מדינות רבות לא נתנו ויזות בכלל או רק מספר מוגבל ביותר. לדוגמא, שגרירות שבדיה שפעלה באותו רחוב וייז׳גנטו, במרחק של כמה בתים, נהגה לפי כל ההנחיות והעניקה 10 ויזות בלבד בכל יום. התנהלות חסרת אנושיות ובירוקרטית לחלוטין: הדלת נפתחה, 10 ויזות חולקו, הדלת נסגרה. לעומת זאת סוגיהארה יחד עם זווארטנדיק בחרו לפעול אחרת – נתנו כמה שנדרש, על אף שלא ידעו אם הוויזות בכלל יעזרו. לפי עדויות הניצולים, נפרדו מהם לשלום באמירה שהמסמכים ניתנים להם באיחולי הצלחה רבה אבל ללא הבטחה שישרתו אותם,״ – הוא מוסיף
לפי ד״ר ונצלאוסקס, עבר סוגיהארה על נורמות מסוימות בכוונה תחילה. הדרישות היו אז כמו כעת – היה על המועמד להוכיח יציבות כלכלית, מקום להתגורר בו וכד׳. על מנת להציל יותר חיים, דילג הקונסול על כל השאלות האלה ופשוט חתם על הוויזה
אף לאחר סגירת הקונסוליה חולקו הוויזות – נעשה זה במלון ״מטרופולין״. להשערה, הצילו סוגיהארה ויאן זווארטנדיק בין 6-10 אלפי איש, כיוון שהוויזה כללה משפחה שלמה
מעניין לציין כי איש לא היה מגלה על מעשה הצלת אלפי הנפשות, כי בחזרתו ליפן מולדתו לא הזכיר הדיפלומט את הסוגיה כלל. אלא שהניצולים פרסמו את הבשורה
מוזיאון פועל בבניין
בניין הקונסוליה היפנית בקובנה היה בית מגורים חדש בסגנון אר דקו. הקונסוליה שכנה בקומה הראשונה, שם היה גם משרדו של סוגיהארה. כיום הבניין מכיל מוזיאון לזכר מעשי הצלה של סוגיהארה ויתר חסידי אומות העולם, אשר פועל תחת חסותה של הקרן ״דיפלומטים בעד חיים״. פוקדים את המוזיאון אורחים לא רק מהארץ אלא גם מיפן ומדינות אחרות
״אנו מנסים לשחזר הכל במוזיאון, לכן ניכרת כאן האווירה האצילית של התקופה בין שתי מלחמות העולם. בקומה הראשונה שחזרנו את משרדו של צ’יאונה סוגיהארה – גם את האבזור וגם את האווירה בחדר. כאן מוצג סיפורו של הדיפלומט. אין לנו ויזות או חתימות מקוריות, אולם ניתן לראות עותקים. לפעמים מגיעים אלינו ניצולים או מתברר באופן פלאי כי הורי או סבי המבקרים קיבלו ויזות בחדר זה ממש ורק בזכות זאת הם עומדים פה היום,״ – חולק ד״ר לינס ונצלאוסקס
בית סוגיהארה הינו מוקד חשוב של קשרים בין יפן לליטא ובין ישראל לליטא. החברות בין העמים מצויינת ומודגשת בעת אירועי השבוע המוקדש לצ’יאונה סוגיהארה, אשר יתקיים בפעמים הקרובות בשנות 2020 ו-2022
זהו רק אתר אחד מבין אתרי הפרויקט ״אדריכלות בין שתי מלחמות העולם״. הפרויקט מזמין אתכם לנוע בזמן ולבקר באתרים מעניינים בליטא מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם. מספר מסלולים ורעיונות לטיולים נמצאים באתר הפרויקט https://tarpukarioarchitektura.lt/ או באפליקציה שניתן להוריד בחנויות ״App Store״ ו-״Google Play״. בעודכם מטיילים עם הטלפון ביד, תכירו את האתרים באופן אינטראקטיבי – תוכלו לראות כיצד נראתה בעבר כל נקודה במסלול. בנוסף תוכלו להוריד משחקים מיוחדים שיעזרו לכם לזכור את המידע אותו תרכשו בזמן הטיול: תקראו סיפורי קומיקס, תענו על שאלות על בניינים מפורסמים בליטא שבין שתי מלחמות העולם, או תצבעו תמונות של ערים באותה התקופה