קירגיזסטן טיול
לפני שנתחיל, קירגיסטן היא אחת המדינות שהכי אהבתי בשנים האחרונות בדרכים ואני בטוח שאני אחזור לשם בקרוב.
הקירגיזיים הם עם של נוודים, בשנת 1991 קיבלה קירגיזסטן עצמאות מלאה מברית המועצות. בין השנים 2002-2010 היו הפגנות ומשברים רבים במדינה בעקבות שחיטות של הממשלה, כיום המצב שקט. רוב שטחה של קירגיזסטן הם הרים, הגבוהה ביותר הוא: ״ פיק פובדי “ (“פסגת הניצחון”) 7,349 מטרים.
המדינה יפה בצורה בלתי רגילה, עמקים ירוקים, הרים מושלגים, אגמים רבים, נהרות ומעיינות חמים. האקלים יחסית נוח, יבש וחם בקיץ וקר בחורף.
קירגיזסטן מונה קרוב ל 5 מיליון תושבים, כ- 70% מתוכם מוסלמים סונים. פעם הייתה קהילה יהודית קטנה בקירגיזסטן, היום הקהילה מונה כמה מאות אנשים ובית חב״ד קטן.
הקירגיזיים הם אנשים נחמדים וחבבים בצורה בלתי רגילה! אירוח בבתים, טרמפים או הזמנה לכוס תה היא חלק בלתי נפרד מהאנשים הקירגיזיים. מאוד בטוח לטייל במדינה, לישון בכפרים ולתפוס טרמפים. למרות שהמדינה מוסלמית אין לתושבים שוב דבר נגד ישראל, ההיפך הוא הנכון, הם מאוד אוהבים ומכבדים את המדינה הקטנה שלנו.
ֿקירגיזסטן היא סביר להניח המדינה הזולה ביותר במרכז אסיה. טיול תרמילאי יעלה בממוצע 20 דולר ליום, בקיץ קל וזול לקנות ירקות, פירות ושאר מטעמים. ״שוויץ של מרכז אסיה״ – כך אוהבים הקירגיזיים לקרוא למדינה שלהם, והם בהחלט צודקים.
ויזה
ויזה לקירגיזסטן מקבלים עם הנחיתה בשדה התעופה , צריך תמונת פספורט , עלות 60$ , משך הוויזה עד 30 יום.
תחבורה
בין הערים והכפרים המרכזים פועלות מוניות שירות זולות ונוחות בשם ״מרשוטקה״ . הטיסה בין בישקק לאוש זולה מאוד! דרך פופולרית לטייל בקירגיזסטן היא להשכיר ג׳יפ ונהג, העלות משתנה בין נהג לנהג אך ניתן למצוא עסקה טובה אם מחפשים (הדלק במדינה זול מאוד)
אינטרנט
אינטרנט ניתן למצוא כמעט בכל מקום, בנוסף ניתן לרכוש ״סים״ מקומי בזול עם אינטרנט מהיר.
אוכל
!כולם שואלים אותי אם זה לא קשה לטייל בתור טבעוני במרכז אסיה, כל האוכל שלהם מבוסס על בשר ומוצרים מהחי אחרי הכל
אז זהו שלא! השווקים מלאים בפירות, ירקות, לחמים, מוצרים אורגנים, אגוזים ופירות יבשים. צריך לבשל פה די הרבה אבל לא חסר מוצרים טובים וזולים כדי להנות מטיול טבעוני (או כשר) במרכז אסיה
בישקק (עיר הבירה)
ת׳אמת שהמצלמה שלי נחה בבישקק, העיר לא יפה במיוחד ואין מה כל כך לראות שם אבל עדיין התאהבתי בעיר האפורה המוקפת הרים מושלגים. הבזאר מדהים, אחד הטובים שראיתי במרכז אסיה, פירות יבשים, אגוזים, ירקות, פירות , לחמים והכל בזול!
בבישקק תוכלו גם למצאו מסעדות טובות, אוכל מהיר, סופרמרקטים מערביים ומוצרים סינים. אני ישנתי באחלה הוסטל במרכז העיר , חדש נקי ומסודר שאני ממליץ עליו בחום-” Interhouse Bishkek“
התחברתי אל חבורה מגניבה וצבעונית של חבר’ה מקומיים, זה התחיל בנסיעה אל מחוץ לעיר לעשות איתם מצנחי רחיפה. לאחר כעשרים דקות של נסיעה בשדרה ענקית של עצי שדר גבוהים נחשפו בפני הרים בעלי פסגות לבנות ושדות ירוקים מכל עבר. עצרנו את הרכב לצד הכביש ופגשנו את דניס, דניס לבוש במדי צבא מנומרים, קצת שיכור וקולני. הוא חיבק אותנו, צחק, וזרק אותנו אל תוך הג’יפ שלו. השביל אל מעלה ההר היה צר ותלול, אך זה לא הפריע לו לנהוג די מהר ולטלטל את כולנו מאחור. ״פדיום״ (יאללה ) הוא צעק ברוסית ויצא מהאוטו. שלוק של בירה, הוא פרס את המצנח וקשר אותי אליו.
״כשאני אומר רוץ, אתה רץ! ״ ״מוכן? רוץ! ״ ותוך שנייה הינו באוויר, מרחפים בין שמיים וארץ.
דניס שר שירים ברוסית ואני נהניתי מהנוף המדהים. למחרת הבנות אמרו לי שדניס שבר את הרגל בנחיתה לא טובה. כנראה שלא צריך להפסיק לשתות ולטוס…
בערב רציתי להודות לחברים החדשים שלי על יום נפלא ולבשל להם ארוחת ערב. בדרך לדירה עברנו ליד תחנת משטרה מקומית. ״עצור, עצור״ הם צעקו לעברנו. ״מאיפה אתה?״ שאלו השוטרים. ״ישראל״ עניתי. ״ישראל??״ הם היו מאוד מופתעים מהתשובה שלי. ״ישראל, אתה בטוח״? הם שוב שאלו. ״את הדרכון״ הם אמרו לי.
לפני כשנתיים נעצרתי בגינאה, מערב אפריקה בגלל סיפור דומה, הדרכון שלי היה בשגרירות של סיירה לאון והמשטרה המקומית חשבה שאני נמצא במדינה באופן בלתי חוקי. אז זה היה הרבה יותר מפחיד, כנראה בפעם השנייה לוקחים דברים הרבה יותר בקלות.
הדרכון שלי היה בשגרירות של טג’יקיסטן (המדינה השכנה) לצורך קבלת ויזה. היה זה יום שבת בערב והשגרירות היה סגורה עד יום שני בבוקר. ולכן השוטרים לא יכלו להתקשר לוודא את הסיפור שלי.
עשו עלי חיפוש, שאלו אותי ים של שאלות ועיכבו אותי לחקירה למשך שלוש שעות. השוטרים שאלו אם יש שגרירות של ישראל בקירגיזסטן? אין אמרתי. טוב אז אתה חייב לשלם קנס של 150$ או שאנחנו נעיף אותך מהמדינה.
למזלי החברים המקומיים שלי נלחמו על החופש שלי כמו אריות, התקשרו לחברים, משפחה, ארגונים מקומיים ולבסוף הוחלט לשחרר אותי.
החברים המקומיים ״חתמו״ עלי סוג של ערבות , וביום שני בבוקר היינו צריכים להתייצב בתחנת המשטרה עם הדרכון שלי. כמובן שהם שוב ניסו להוציא ממני כסף אבל בסוף הכל עבר בשלום ויותר חשוב בחינם.
אז כמו שאמרתי אין הרבה מה לעשות או לראות בבישקק, אני הייתי ממליץ ללכת לבזאר. הוא גדול וניתן למצוא שם כמעט הכל.
עשרים דקות נסיעה מהעיר על צלע ההר נח לו הדגל הכי גדול במרכז אסיה (זה לפחות מה שהמקומיים טוענים) הדגל לא מרשים ואפילו די מיותר לפי דעתי אבל זה אחלה מקום לקחת בקבוק יין ולהסתכל על השקיעה.
בקיצור עברו עלי ימים של כיף , מנוחה ובעיקר בטלה בבישקק, ארוחות ערב עם חברים, מסיבות, ברים וטיולים ברחבי העיר. ישבנו בבית קפה מקומי והחברים המקומיים סיפרו לי על בית יתומים מקומי שהם מכירים, כמה שעות לאחר מכן כבר הייתה לי פגישה עם המנהל של הבית יתומים.
120 ילדים חיים בבית היתומים (המבנה מיועד ל 70 ילדים בלבד), רובם עברו התעללות מינית או פיזית מצד המשפחה. חלקם פשוט ננטשו ע״י הורים אלכוהוליסטים. הבנות כמו הבנים עם ראש מגולח בגלל הכינים, שיעול, צינון ושלשולים הם חלק מהשגרה, פרעושים ופשפשים יש על כל מיטה ומחלות עור קימות אצל רוב הילדים.
הבית יתומים סובל ממחסור בכח אדם (הם רק שמונה אנשי צוות) ובעיה תקציבית, מחסור בתרופות, בגדים ואוכל.
המטרה הייתה לנסות ולעזור לבית יתומים ולהבטיח עתיד טוב יותר לילדים. אוכל, תרופות, בגדים ומענה רפואי הם חלק מהדברים שרכשנו עבורם. בית היתומים זקוק למתנדבים! ההתנדבות היא בחינם ומספקת מאוד!
כל הפרטים על הפרויקט בלינק הזה !
אגם איסיק קול
זהו האגם ההררי השני בגודלו בעולם וגם האגם המלוח השני בגודלו בעולם. פירוש השם בקירגיזית הוא ״האגם החם״ מפני שהוא אינו קופא בחורף. האגם מפוצץ בתיירים, בעיקר רוסים. ניתן למצוא הרבה הוסטלים ומסעדות בקרבת האגם. אני ישנתי וטיילתי לאורכו של הצד הצפוני של האגם, למען האמת התאכזבתי קצת ודי הזכיר לי את הכנרת בראש השנה. אני הייתי ממליץ לטייל לאורך צידו הדרומי השקט והנקי בהרבה של האגם!
מבשיקק הדרך הקלה ביותר להגיע אל האגם היא ״מרשוטקה״ (מונית שירות) עלות 3 דולר, זמן נסיעה 4 שעות.
קרקול
קרקול נוסדה בשנת 1869, קסם של עיירה למרגלות ההרים, בתי עץ צבעוניים וכבישי עפר. קרקול היא נקודת יציאה לטרקים רבים, ניתן למצוא בעיר ציוד מתאים ומפות. מקרקול אל בישקק (והפוך) יש מוניות שירות באופן רציף, 6-7 שעות נסיעה.
אני ישנתי בהוסטל נחמד וחדש בשם “SunHouse Hostel Karakol“- עשר דולר לילה עם ארוחת בוקר. הם יכולים לעזור לכם עם מידע ותכנון הטרקים באזור.
הטרק אל ״אלטין ארשן״ , טיפוס קשה של 3 ימים, אגם קפוא (רוב השנה) ופסיגה מושלגת. ניתן גם לעשות את הטרק על גבי סוסים. אנחנו ניסינו לעולות עם אופנועים, הדרך הייתה קשה ומסוכנת, החלקנו יותר מפעם על גבי האופנוע, לא הצלחנו להגיע לפסגה (בעיקר בגלל שלג כבד בפסגה ומבול לאורך הדרך) אך עדיין נהנו מאוד מהדרך היפה.
באלטין ארשן ניתן לישון אצל ולנטין, אחלה בחור, אוהל או חדר וכמובן ארוחות חמות. בנוסף יש מעיינות חמים, מומלץ בחום להתפנק בהם אחרי ההליכה הארוכה.
אוש
עיר בחלקה הדרומי של המדינה, רוב האנשים מכירים את אוש בזכות הבזאר הגדול ביותר במרכז אסיה – ״אוש בזאר״, חוץ מזה מבחנתי אוש הייתה לנקודת מעבר לטג׳יקיסטן.
מאוש תפסתי טרמפ אל טג׳יקיסטן, דרך ״שרי טאש״ על ״דרך הפמיר״ ((M-41 אחת הדרכים היפות שראיתי בחיי. הרי פמיר, או גג העולם כמו שהמקומיים אוהבים לקרוא למקום. מתנשאים לגובה של 7495 מטר. כביש הפמיר נחשב לכביש הסלול השני בגובהו בעולם. הנוף עוצר נשימה ומשתנה ללא הרף.
הנסיעה החלה אל תוך רכס ההרים המושלגים, אט אט השלג נעלם ונפרש לפנינו מדבר ענקי, שהתחלף בעמקים ירוקים, נהרות ואגמים בצבע תכלת. בשלב מסוים כל הנופים התערבבו להם יחד כאילו ואין שום חוקיות בעולם, בקיצור מסע מטורף אל טג׳יקיסטן מדינה מספר 113….
לונלי פלג- יומן מסע במרכז אסיה !!! אוזבקיסטן , טג’יקיסטן , קזחסטן
את כל הסיפורים, המקומות והאנשים תוכלו לפגוש בפרק הוידאו שלי!!