הוראות הגעה לגן עדן

סיירה לאון נחשבת לאחת המדינות עם החופים הכי יפים במערב אפריקה. מאות קילומטרים של רצועות חוף לבנות, עצי קוקוס, איים בתוליים, מים כחולים, כפרי דייגים קטנים ואם כל זה לא מספיק תוסיפו לתמונה המושלמת הזאת יערות גשם והרים ירוקים.

אני נמצא במקום בלי שם. 30 ק״מ דרומית לפרייטאון. לקחתי אופנוע ונסעתי לאורך הכביש. לאורך כל הדרך נהנתי מהנוף הירוק בצד אחד, ומהחופים המדהימים עם מים הכחולים בצד השני. ילדים משחקים בצידי הכביש ונשים מוכרות פירות טירופים על ארגזים ישנים. לאחר נסיעה של חצי שעה ירדתי מהכביש ופניתי אל כביש עפר. עצי בננות, מפלים, חול לבן וציפורים צבעוניות וקטנות שמברכות אותך בשירה . בסוף השביל הגעתי אל אחד החופים הכי יפים שראיתי בחיים שלי. חול לבן, מים שקופים, נהר מצד אחד, אוקינוס מהצד השני, עצי קוקוס גבוהים, אלפי עצים והרים ירוקים. על החוף עמד בית קטן ושני צימרים מדהימים, בעל המקום ששמע את האופנוע יצא אלי וקיבל את פני בברכה. הוא הוביל אותי אל מקום לשבת עם ספות נוחות וצל במרחק כמה צעדים ספורים מהמים.

על החוף ישבו שני דייגים זקנים וסידרו את הרשתות דייג שלהם. דיברנו קצת ואז הוא הסביר לי על המקום ועל המחירים. אמרתי לו שהמקום מדהים אבל המחיר של החדר וגם של המסעדה קצת גדולים עלי. ספרתי לו את הסיפור שלי ושאלתי אותו אם אני יכול לפתוח את האוהל שלי על החוף. הוא חשב לרגע ואמר, למה לא גם ככה המקום ריק. אתה יכול לישון פה בחינם. הצעתי לו סכום קטן בתמורה לנדיבות שלו והוא הסכים.

לאחר מכן הוא שאל אותי אם אני רוצה לשתות משהו קר? שאלתי אם יש לו בירה. הוא אמר לי כן, אבל רק גינס. גינס, שאלתי אותו?? הוא אמר לי  כן. המקום הזה באמת גן עדן חשבתי לעצמי. בזמן שהוא הלך להביא לי גינס קרה דברתי עם הדייגים ושאלתי אותם מתי הם יוצאים לדוג, הם אמרו לי שהם מחכים שהשמש תרד קצת ובסביבות חמש בערב הם מתכננים לצאת לים עד השעות הקטנות של הלילה. שאלתי אותם אם אני יכול להצטרף ולעזור להם בדייג, הם נענו בשמחה רבה לעזרה הלא צפויה, ואני שמחתי על הארוחה המפנקת בחינם שארגנתי לעצמי. מיד לאחר מכן בעל המקום הגיע עם הגינס הקרה שלי. ישבתי על הכורסא הנוחה, מצידי האחד נהר, ומהצד השני אוקיינוס כחול, רעש המים, הרים ירוקים , אלפי עצים וציפורים , גינס קרה ״וחדר״ על הים בחינם

בהחלט גן עדן, חייכתי לעצמי.